The book of Hosea.

Chapters 8-11.


Chapter 8.

  1. אל־חככ שפר כנשר על־בית יהוה יען עברו בריתי ועל־תורתי פשעו׃
  2. לי יזעקו אלהי ידענוך ישראל׃
  3. זנח ישראל טוב אויב ירדפו׃
  4. הם המליכו ולא ממני השירו ולא ידעתי כספם וזהבם עשו להם עצבים למען יכרת׃
  5. זנח עגלך שמרון חרה אפי בם עד־מתי לא יוכלו נקין׃
  6. כי מישראל והוא חרש עשהו ולא אלהים הוא כי־שבבים יהיה עגל שמרון׃
  7. כי רוח יזרעו וסופתה יקצרו קמה אין־לו צמח בלי יעשה־קמח אולי יעשה זרים יבלעהו׃
  8. נבלע ישראל עתה היו בגוים ככלי אין־חפץ בו׃
  9. כי־המה עלו אשור פרא בודד לו אפרים התנו אהבים׃
  10. גם כי־יתנו בגוים עתה אקבצם ויחלו מעט ממשא מלך שרים׃
  11. כי־הרבה אפרים מזבחת לחטא היו־לו מזבחות לחטא׃
  12. אכתוב רבו תורתי כמו־זר נחשבו׃
  13. זבחי הבהבי יזבחו בשר ויאכלו יהוה לא רצם עתה יזכר עונם ויפקד חטאותם המה מצרים ישובו׃
  14. וישכח ישראל את־עשהו ויבן היכלות ויהודה הרבה ערים בצרות ושלחתי־אש בעריו ואכלה ארמנתיה׃

Chapter 9.

  1. אל־תשמח ישראל׀ אל־גיל כעמים כי זנית מעל אלהיך אהבת אתנן על כל־גרנות דגן׃
  2. גרן ויקב לא ירעם ותירוש יכחש בה׃
  3. לא ישבו בארץ יהוה ושב אפרים מצרים ובאשור טמא יאכלו׃
  4. לא־יסכו ליהוה׀ יין ולא יערבו־לו זבחיהם כלחם אונים להם כל־אכליו יטמאוכי־לחמם לנפשם לא יבוא בית יהוה׃
  5. מה־תעשו ליום מועד וליום חג־יהוה׃
  6. כי־הנה הלכו משד מצרים תקבצם מף תקברם מחמד לכספם קמוש יירשם חוח באהליהם׃
  7. באו׀ ימי הפקדה באו ימי השלמידעו ישראל אויל הנביא משגע איש הרוח על רב עונכ ורבה משטמה׃
  8. צפה אפרים עם־אלהי נביא פח יקוש על־כל־דרכיו משטמה בבית אלהיו׃
  9. העמיקו־שחתו כימי הגבעה יזכור עונם יפקוד חטאותם׃
  10. כענבים במדבר מצאתי ישראל כבכורה בתאנה בראשיתה ראיתי אבותיכם המה באו בעל־פעור וינזרו לבשת ויהיו שקוצים כאהבם׃
  11. אפרים כעוף יתעופף כבודם מלדה ומבטן ומהריון׃
  12. כי אם־יגדלו את־בניהם ושכלתים מאדם כי־גם־אוי להם בשורי מהם׃
  13. אפרים כאשר־ראיתי לצור שתולה בנוה ואפרים להוציא אל־הרג בניו׃
  14. תן־להם יהוה מה־תתן תן־להם רחם משכיל ושדים צמקים׃
  15. כל־רעתם בגלגל כי־שם שנאתים על רע מעלליהם מביתי אגרשם לא אוסף אהבתם כל־שריהמ סררים׃
  16. הכה אפרים שרשם יבש פרי בלי־ גם כי ילדון והמתי מחמדי בטנם׃
  17. ימאסם אלהי כי לא שמעו לו ויהיו נדדים בגוים׃

Chapter 10.

  1. גפן בוקק ישראל פרי ישוה־לו כרב לפריו הרבה למזבחות כטוב לארצו היטיבו מצבות׃
  2. חלק לבם עתה יאשמו הוא יערף מזבחותם ישדד מצבותם׃
  3. כי עתה יאמרו אין מלך לנו כי לא יראנו את־יהוהוהמלך מה־יעשה־לנו׃
  4. דברו דברים אלות שוא כרת ברית ופרח כראש משפט על תלמי שדי׃
  5. לעגלות בית און יגורו שכן שמרון כי־אבל עליו עמו וכמריו עליו יגילו על־כבודו כי־גלה ממנו׃
  6. גם־אותו לאשור יובל מנחה למלך ירב בשנה אפרים יקח ויבוש ישראל מעצתו׃
  7. נדמה שמרון מלכה כקצף על־פני־מים׃
  8. ונשמדו במות און חטאת ישראל קוץ ודרדר יעלה על־מזבחותם ואמרו להרים כסונו ולגבעות נפלו עלינו׃
  9. מימי הגבעה חטאת ישראל שם עמדו לא־תשיגם בגבעה מלחמה על־בני עלוה׃
  10. באותי ואסרם ואספו עליהם עמים באסרם לשתי עינתם עונתם׃
  11. ואפרים עגלה מלמדה אהבתי לדוש ואני עברתי על־טוב צוארה ארכיב אפרים יחרוש יהודה ישדד־לו יעקב׃
  12. זרעו לכם לצדקה קצרו לפי־חסד נירו לכם ניר ועת לדרוש את־יהוה עד־יבוא וירה צדק לכם׃
  13. חרשתם־רשע עולתה קצרתם אכלתם פרי־כחש כי־בטחת בדרככ ברב גבוריך׃
  14. וקאם שאון בעמכ וכל־מבצריך יושד כשד שלמן בית ארבאל ביום מלחמה אם על־בנים רטשה׃
  15. ככה עשה לכם בית־אל מפני רעת רעתכם בשחר נדמה נדמה מלך ישראל׃

Chapter 11.

  1. כי נער ישראל ואהבהו וממצרים קראתי לבני׃
  2. קראו להם כן הלכו מפניהם לבעלים יזבחו ולפסלים יקטרון׃
  3. ואנכי תרגלתי לאפרים קחם על־זרועתיו ולא ידעו כי רפאתים׃
  4. בחבלי אדם אמשכם בעבתות אהבה ואהיה להם כמרימי על על לחיהם ואט אליו אוכיל׃
  5. לא ישוב אל־ארץ מצרים ואשור הוא מלכו כי מאנו לשוב׃
  6. וחלה חרב בעריו וכלתה בדיו ואכלה ממעצותיהם׃
  7. ועמי תלואים למשובתי ואל־על יקראהו יחד לא ירומם׃
  8. איך אתנכ אפרים אמגנכ ישראל איך אתנכ כאדמה אשימכ כצבאים נהפך עלי לבי יחד נכמרו נחומי׃
  9. לא אעשה חרון אפי לא אשוב לשחת אפרים כי אל אנכי ולא־איש בקרבכ קדוש ולא אבוא בעיר׃
  10. אחרי יהוה ילכו כאריה ישאג כי־הוא ישאג ויחרדו בנים מים׃
  11. יחרדו כצפור ממצרים וכיונה מארץ אשור והושבתים על־בתיהם נאם־יהוה׃