The book of Hosea.

Chapters 5-7.


Chapter 5.

  1. שמעו־זאת הכהנים והקשיבו׀ בית ישראל ובית המלכ האזינו כי לכם המשפט כי־פח הייתם למצפה ורשת פרושה על־תבור׃
  2. ושחטה שטים העמיקו ואני מוסר לכלם׃
  3. אני ידעתי אפרים וישראל לא־נכחד ממני כי עתה הזנית אפרים נטמא ישראל׃
  4. לא יתנו מעלליהם לשוב אל־אלהיהם כי רוח זנונים בקרבם ואת־יהוה לא ידעו׃
  5. וענה גאון־ישראל בפניו וישראל ואפרים יכשלו בעונם כשל גם־יהודה עמם׃
  6. בצאנם ובבקרם ילכו לבקש את־יהוה ולא ימצאו חלץ מהם׃
  7. ביהוה בגדו כי־בנים זרים ילדו עתה יאכלם חדש את־חלקיהם׃
  8. תקעו שופר בגבעה חצצרה ברמה הריעו בית און אחריך בנימין׃
  9. אפרים לשמה תהיה ביום תוכחה בשבטי ישראל הודעתי נאמנה׃
  10. היו שרי יהודה כמסיגי גבול עליהם אשפוך כמים עברתי׃
  11. עשוק אפרים רצוץ משפט כי הואיל הלך אחרי־צו׃
  12. ואני כעש לאפרים וכרקב לבית יהודה׃
  13. וירא אפרים את־חליו ויהודה את־מזרו וילך אפרים אל־אשור וישלח אל־מלך ירב והוא לא יוכל לרפא לכם ולא־יגהה מכם מזור׃
  14. כי אנכי כשחל לאפרים וככפיר לבית יהודה אני אני אטרף ואלך אשא ואין מציל׃
  15. אלך אשובה אל־מקומי עד אשר־יאשמו ובקשו פני בצר להם ישחרנני׃

Chapter 6.

  1. לכו ונשובה אל־יהוה כי הוא טרף וירפאנו יך ויחבשנו׃
  2. יחינו מימים ביום השלישי יקמנו ונחיה לפניו׃
  3. ונדעה נרדפה לדעת את־יהוה כשחר נכון מוצאו ויבוא כגשם לנו כמלקוש יורה ארץ׃
  4. מה אעשה־לכ אפרים מה אעשה־לכ יהודה וחסדכם כענן־בקר וכטל משכים הלך׃
  5. על־כן חצבתי בנביאים הרגתים באמרי־פי ומשפטיך אור יצא׃
  6. כי חסד חפצתי ולא־זבח ודעת אלהים מעלות׃
  7. והמה כאדם עברו ברית שם בגדו בי׃
  8. גלעד קרית פעלי און עקבה מדם׃
  9. וכחכי איש גדודים חבר כהנים דרך ירצחו־שכמה כי זמה עשו׃
  10. בבית ישראל ראיתי שעריריה שם זנות לאפרים נטמא ישראל׃
  11. גם־יהודה שת קציר לך בשובי שבות עמי׃

Chapter 7.

  1. כרפאי לישראל ונגלה עון אפרים ורעות שמרון כי פעלו שקר וגנב יבוא פשט גדוד בחוץ׃
  2. ובל־יאמרו ללבבם כל־רעתם זכרתי עתה סבבום מעלליהם נגד פני היו׃
  3. ברעתם ישמחו־מלך ובכחשיהם שרים׃
  4. כלם מנאפים כמו תנור בערה מאפה ישבות מעיר מלוש בצק עד־חמצתו׃
  5. יום מלכנו החלו שרים חמת מיין משך ידו את־לצצים׃
  6. כי־קרבו כתנור לבם בארבם כל־הלילה ישן אפהם בקר הוא בער כאש להבה׃
  7. כלם יחמו כתנור ואכלו את־שפטיהם כל־מלכיהם נפלו אין־קרא בהם אלי׃
  8. אפרים בעמים הוא יתבולל אפרים היה עגה בלי הפוכה׃
  9. אכלו זרים כחו והוא לא ידע גם־שיבה זרקה בו והוא לא ידע׃
  10. וענה גאון־ישראל בפניו ולא־שבו אל־יהוה אלהיהם ולא בקשהו בכל־זאת׃
  11. ויהי אפרים כיונה פותה אין לב מצרים קראו אשור הלכו׃
  12. כאשר ילכו אפרוש עליהם רשתי כעוף השמים אורידם איסרם כשמע לעדתם׃
  13. אוי להם כי־נדדו ממני שד להם כי־פשעו בי ואנכי אפדם והמה דברו עלי כזבים׃
  14. ולא־זעקו אלי בלבם כי יילילו על־משכבותם על־דגן ותירוש יתגוררו יסורו בי׃
  15. ואני יסרתי חזקתי זרועתם ואלי יחשבו־רע׃
  16. ישובו׀ לא על היו כקשת רמיה יפלו בחרב שריהם מזעם לשונם זו לעגם בארץ מצרים׃